English | עברית

סוכר והשפעותיו

מה חשיבותן של רמות הסוכר בדם?

רמות סוכר גבוהות בדם מהוות גורם סיכון למספר רב של סיבוכים רפואיים כגון סוכרת, מחלות לב ושבץ. בנוסף, רמות סוכר גבוהות בדם גורמות לייצור מוגבר של ההורמון אינסולין בגופנו. ככל שהגוף מייצר יותר אינסולין כך יותר סוכר נאגר כשומן, וכתוצאה מכך חלה עלייה במשקל הגוף.
בכדי להימנע מהשפעות מזיקות אלה, עלינו לדאוג לרמות סוכר תקינות בדם שלנו. מכיוון שרמות הסוכר של אנשים שונים מגיבות באופן שונה לאותם מזונות, עלינו למצוא מה היא התגובה האישית שלנו ולתכנן את התפריט שלנו בהתאם.

מה משפיע על רמות הסוכר בדם מלבד מזון?

רמות הסוכר בדם מושפעות בעיקר ממה שאנחנו אוכלים, אבל גם, בין השאר, מרמת הפעילות הגופנית ורמת המתח הנפשי.

הגוף זקוק לאנרגיה במהלך פעילות גופנית. על פי רוב, אנרגיה זו מגיעה לשרירים מהכבד בצורת סוכרים. תאי הגוף של אנשים העוסקים בפעילות גופנית מורגלים לקלוט סוכרים בצורה טובה יותר ולכן אחרי ארוחה גדולה, רמות הסוכר בדם של אנשים פעילים עולות מעט בהשוואה לאנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית.

תחת לחץ, גופנו מפריש את ההורמון אדרנלין שגורם לשחרור של סוכרים מהכבד ומעלה את רמות הסוכר בדם.


המחקר שלנו

מדוע כדאי לי להשתתף במחקר?

משתתפי המחקר שלנו מקבלים מידע ייחודי ומעניין על עצמם:

לאחר ההרשמה:

בסיום שבוע החיבור:

עם התקדמות המחקר:

האם ההשתתפות בערב ההסברה הכרחית על מנת להשתתף במחקר?

ההשתתפות בערב ההסברה אינה חובה, אך אנו ממליצים לך לבוא ולשמוע חידושים רלוונטיים מעולם המדע, יחד עם תכניות עתידיות בהן יהיה לך חלק פעיל.

היכן ייערך המחקר?

מטרת המחקר היא למדוד את תגובת הסוכר בדם שלך בפעילות יומיומית ולכן אינו מוגבל למקום מסוים. לאחר חיבור למד סוכר רציף (גלוקומטר) במרכז הרפואי איכילוב בתל-אביב או במכון ויצמן למדע ברחובות, תשוב/י לשגרת היומיום שלך.

איזה שינוי נדרש בשגרת היומית שלי?

המחקר דורש שינוי מסוים בשגרת היומיום:

האם אני יכול/ה לאכול מה שאני רוצה במהלך שבוע המחקר?

מלבד אכילת מזונות הבדיקה המסופקים על-ידינו (והימנעות מאכילה ומפעילות גופנית במהלך שעתיים לאחר האכילה) תהיו חופשיים לאכול כל מה שתרצו. למעשה, אנו ממליצים לאכול את המזונות שאתם אוהבים ורגילים לאכול בכדי שתוכלו לבחון את התגובה שלכם אליהם.

האם אני יכול/ה לבחור את מזונות הבדיקה שלי?

בכדי להבין אילו תגובות סוכר בדם משותפות בין אנשים שונים ואילו תגובות הן שונות, נהיה מעוניינים שבכל בוקר תבדקו את תגובתכם לאחד מהמזונות הסטנדרטיים שנספק לכם. עם זאת, מכיוון שתהיו מחוברים למד הסוכר במהלך כל שבוע המחקר, אתם מוזמנים לבדוק את תגובתכם לכל מזון שתבחרו, בכל זמן בו אינכם בודקים את אחד המזונות הסטנדרטיים. אנו ממליצים לנהל רישום מדויק ככל האפשר של המזונות אותם אתם אוכלים. ככל שתבצעו רישום מדויק ומקיף יותר, כך תקבלו חיזוי מדויק יותר למזונות שלא ניסיתם.

היכן אני יכול לרשום את מה שאני אוכל?

באתר האינטרנט שלנו קיים רכיב תיעוד (Log). רכיב זה נגיש הן מהמחשב האישי והן מהמכשיר הסלולרי שלכם. תוכל/י גם להשתמש ברכיב התיעוד גם ללא קשר למחקר. אם בחרת להשתמש ברכיב התיעוד נודה לך אם תמדדי את משקלך מפעם לפעם, מאחר ובעתיד אנחנו מתכננים לחפש קשרים בין צריכת המזון המתועדת והמשקל.


מדידת רמות הסוכר בדם

מה זה מד סוכר (גלוקומטר)?

גלוקומטר הוא מכשיר המודד רמות סוכר בדם. ישנם שני סוגים של מדי סוכר: מד סוכר אצבע ומד סוכר רציף. במחקר זה אנו משתמשים במד סוכר רציף המודד את רמות הסוכר בדם שלך כל חמש דקות, ובמד סוכר אצבע בכדי לכייל את מד הסוכר הרציף. בכדי לראות דוגמא של מד סוכר רציף לחצו כאן .

איך מתחברים למד סוכר רציף? האם זה כואב?

מד סוכר רציף מודד את רמות הסוכר בדם באמצעות חיישן גמיש המוחדר אל מתחת לעור באמצעים ייעודיים. במהלך החדרת החיישן תרגישו דקירה קטנה, בדומה לדקירת מחט. אחרי החדרת החיישן, הוא נשאר צמוד לעור עד להסרתו, כעבור שבוע. במחקר שלנו, החיבור למדי הסוכר יתבצע על-ידי צוות מיומן ומוכשר. בכדי לדעת יותר על תהליך ההתחברות למד סוכר רציף צפו בסרטון הבא:

האם אני יכול לבצע פעילות גופנית עם מד הסוכר? להתקלח? לשחות?

כן.

איך מסירים את מד הסוכר מהגוף?

הסרת מד הסוכר הוא תהליך פשוט ולא כואב. לאחר השלמת שבוע המדידה, תתבקשו להסיר את מד הסוכר ולהחזירו אל מקום ההתחברות (המרכז הרפואי תל-אביב או מכון ויצמן למדע). אנו ננחה אתכם כיצד להסיר את מד הסוכר. במידה ותתקלו בבעיה כלשהי, צוות הפרויקט ישמח לסייע בהסרה.

האם ההשתתפות במחקר מותנית בדקירות ובהוצאת דם?

מד הסוכר הרציף זקוק לכיול מספר פעמים ביום. כיול זה נעשה על-ידי מדידת הסוכר בדם באמצעות דקירת האצבע. תהליך זה מלווה בהוצאת מעט דם (בערך מיקרוליטר) בעזרת מכשיר ייעודי המכיל מחט קטנה. בכדי לדעת יותר על דקירות האצבע המבוצעות, צפו בסרטון הבא:

האם נדרשת תחזוקה כלשהי של מד הסוכר?

בכדי להימנע מדקירות אצבע כואבות, יש להחליף מחט במכשיר הדקירה הייעודי מדי יום. תהליך החלפת המחט מתואר בסרטון הבא:


השתתפות במחקר

האם כל אחד יכול להשתתף במחקר?

שליטה ברמות הסוכר בדם חשובה לכולנו, ואנו נשתדל לקבל מספר גדול ככל האפשר של אנשים בוגרים (מעל גיל 18) למחקר, ללא קשר למצבם הבריאותי. עם זאת, בכדי להימנע מנזק אפשרי לאנשים בעלי מגבלות בריאותיות, אתם תתבקשו למלא שאלון שייבדק על-ידי הצוות הרפואי המלווה את המחקר. במידה וצפויה לכם סכנה בריאותית, לא תורשו להשתתף במחקר.

יש לי סוכרת. האם אני יכול להשתתף?

בשלב זה של המחקר אנו מעוניינים לאפיין את תגובת הסוכר בדם למזון ללא התערבות תרופתית, כמו הזרקת אינסולין. לפיכך, בשלב זה של המחקר לא נקבל חולי סוכרת הנוטלים אינסולין. בעתיד נרחיב את ההשתתפות לכלל האוכלוסייה.

אני פוחד ממחטים. האם אני יכול להשתתף במחקר?

במחקר זה אנחנו משתמשים במד סוכר רציף בעל חיישן רך דמוי מחט המוחדר אל מתחת לעור. כמו כן, תתבקשו להוציא כמויות קטנות של דם מן האצבע ארבע פעמים ביום, באמצעות מכשיר ייעודי המכיל מחט קטנה.


החיידקים שלנו – המיקרוביום

מה זה מיקרוביום?

המיקרוביום שלנו הוא סך כל החיידקים הנמצאים בגופינו. במערכת העיכול שלנו לבדה ישנם כ-100 טריליון חיידקים – פי עשרה ממספר התאים בגוף האדם. לחיידקים אלה פי 150 יותר גנים מאשר ב-DNA האנושי, והם שוקלים כ-2 קילוגרם – יותר ממשקל המוח שלנו. החיידקים שלנו משפיעים על מצבנו הבריאותי, על המשקל שלנו ועל ההרגשה הכללית שלנו. בניגוד לגנום שלנו, המשפיע על אותם דברים אך אינו ניתן לשינוי, אנחנו יכולים לשנות את הרכב החיידקים שלנו, אפילו באמצעות המזון שאנחנו אוכלים.

איך המיקרוביום שלי משפיע על מצבי הבריאותי?

לחיידקים שלנו השפעה רבה על הבריאות. לפניכם מספר דוגמאות:

האם המיקרוביום יכול להשפיע על רמות הסוכר בדם שלי?

עמידות לאינסולין הוא מצב שבו תאי הגוף שלנו אינם מגיבים לאינסולין המיוצר על ידי הלבלב. כתוצאה מכך, הגוף אינו מסוגל להוריד את רמות הסוכר בדם. מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Cell הראה כי עמידות לאינסולין קשורה באוכלוסיית חיידקי המעיים שלנו. העברת חיידקי מעיים מאדם בעל עמידות לאינסולין לעכבר בריא גורמת לעכבר לפתח עמידות לאינסולין.

מחקר נוסף שהתפרסם בכתב העת Nature מצא כי קיים קשר חזק בין סוכרת מסוג 2 לבין חיידקי המעיים. סוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים) היא מחלה בה הלבלב מותש מכיוון שהוא מנסה לספק עוד ועוד אינסולין לגוף בעל עמידות לאינסולין. כ-300 מיליון בני אדם בעולם חולים בסוכרת, וארגון הבריאות העולמי חוזה שמספר זה יכפיל את עצמו ב-15 השנים הקרובות.